בית חולים ליס איכילוב מאשפז יולדת בכפייה כדי לחטוף עוברה

23.08.206 - רשויות הרווחה (פקיד סעד דודי נגר) והממסד הרפואי בית חולים ליס איכילוב מנסים בדרכים מניפולטיביות לחטוף עוברה של צעירה בת 22. הם מנסים לשלוח את היולדת לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה ושם יסממו עד שיוכלו לחטוף עוברה.

עילת האשפוז: היא מסכנת את עצמה ואת העובר.

בית חולים ליס איכילוב ביצע אשפוז פסיכיאטרי כפוי ליוצאת אתיופיה כדי לחטוף עוברה

23.08.2016 - אזהרת לידה בית חולים ליס איכילוב

חן מילוא, בת 22 שנים, שבוע 30 להריונה, סבלה מהתקף אפיליפטי, ולכן חשה לבית החולים איכילוב.

במחשב בתי חולים ליולדות, יש אזהרה לידה עבור חן. פקיד הסעד מלשכת רווחה טבריה, דודי נגר, ייעד את העובר של חן לאימוץ.



היום, בשעה 13:00 לערך התקשרה חן, לעיתונאי מוטי לייבל, ומסרה לו שעומדים לאשפז אותה בכפייה בבית חולים גהה. סירבו לתת לה צו אשפוז.

העיתונאי לייבל, פנה לעורכות הדין ורדה ברכה שטיינברג, מומחית חוק נוער טיפול והשגחה ולעו"ד ענבל בר-און מומחית חוק טיפול לחולי נפש.

עו"ד ענבל בר-און הגיעה לבית החולים איכילוב, בליווי העיתונאי מוטי לייבל, על מנת לעצור את האשפוז הכפוי. בבית החולים התברר כי לא קיים כל צו!!! וחן מוחזקת כבת ערובה, ללא צו אשפוז.

נכון לשעה 20:00 הודיעו בבית חולים איכילוב, כי אין צו אישפוז כפוי, וחן יכולה להישאר במחלקת טרום לידה.

כשעורכת הדין ענבל בר-און יצאה מבית החולים ביחד עם העיתונאים לייבל&שם-טוב, כעבור חצי שעה, הגיעו בריונים מבית החולים כדי לקחת את חן מילוא לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים איכילוב.

בתמונות למטה, זו המיטה שהכינו לחן עם חבלי קשירה.

כמו שאתם רואים בסרטון, חן לא מסוכנת לעצמה, לא מסכנת את העובר שלה. היא לא אלימה, לא נהגה באלימות, מדברת לעניין ואין לה פסיכוזות.

הפסיכיאטרית השקרנית קופרמינץ, כתבה חוות דעת רמאית ושקרית, שחן תקפה אחיות ואת הצוות, שהיא בפסיכוזה, שהיא מסוממת ואלכוהוליסטית.

תראו בסרטון, חן לא מסוממת, לא משתמשת בסמים, לא שותה אלכוהול. היא אחראית, שומרת על העובר שלה, וטבעונית.

לידיעת טל גלבוע, וחברתי נירית יעקובסון, בבית החולים ליס מחלקת יולדות, אין אוכל לטבעונים, וחן נאלצה לקנות לעצמה מזון מכספה.

לידיעת בית החולים, חן מקושרת לשוברים קשירה, בראשות איתן זיגלבאום.

אזיק אלקטרוני על ידה של חן מילוא
אזיק אלקטרוני על ידה של חן מילוא
המשך יבוא.

23:02 עדכון:

פרופ' מיקי בלוך, הפסיכיאטר, הודיע שהאשפוז הכפוי לא נכון, והוא לא רואה סיבה שחן מילוא תהיה באשפוז כפוי, הוא רואה שחן מילוא מפעילה שיקול דעת מלא.

פרופ' בלוך התחייב שלא יקשרו את חן הלילה.
החבלים שוחררו. שמו לחן מילוא אזיק אלקטרוני...

אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? - מאמר מאת אילן סלומון

ריטלין Ritalin - תופעות לוואי
אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? -  מאת אילן סלומון, רוקח - אוגוסט 2016

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על התרופה אדרל (Aderall), ששמה האמיתי הוא אדרול, לילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, במקום השימוש בריטלין או קונצרטה. אך האם אדרל בטוחה יותר?

כרוקח מזה 22 שנה, שבמשך שנים מתבטא באופן גורף כנגד רישום לילדים של חומרים כאלה, המוגדרים בחוק כסמים מסוכנים ומאוחסנים בכספת של בית המרקחת, חשוב לי להבהיר ולחזק נקודות חשובות אלה גם לגבי התרופה אדרל.
אדרל, כמו ריטלין וקונצרטה, משתייכת למשפחה כימית הנקראת אמפטמינים. למעשה אדרל הוא החומר שעל שמו נקראת כל הקבוצה: זהו האמפטמין בעצמו.
על פי הכתוב על האריזה נראה כי יש באדרל כמה מרכיבים, אולם השמות הארוכים של מרכיבים אלה הינם כולם מבנים שונים של אותו החומר: אמפטמין.

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת אודות אדרל

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת על אדרל (אמפטמין) הוא שאם נוסיף לו קבוצה כימית קטנה (שנקראת מתיל) נקבל סם רחוב ממכר ואסור: מתיל אמפטמין או בקיצור: מתאמפטמין; או בשפת הרחוב:קריסטל. בדיוק כפי שקריסטל ממכר כך גם אדרל הוא חומר בעל פוטנציאל רציני לגרום לתלות חמורה. זה רשום בפירוש גם בעלון התרופה. הדבר השני שחשוב לדעת הוא שאדרל נמצא אחראי לעשרות מקרי מוות בארה"ב ובקנדה.

אדרל וסמי פיצוציות

מהם בעצם אדרל, ריטלין, קונצרטה והאמפטמינים בכלל? זוהי אותה משפחה של חומרים שנפוצים כיום תחת הכינוי סמי פיצוציות. אלה חומרים שממריצים את המוח (סמים ממריצים), יכולים לגרום לתחושה של היי, או פוקוס, אבל כאשר מפסיקים אותם, הם גורמים לדיכאון, עצבנות, אגרסיביות, כעסים, מחשבות שווא ולעיתים ממש להתפרצות של פסיכוזה. המשטרה לא מצליחה מזה שנים לעצור את הייצור והמכירה של חומרים אלה, כיון שהם מיוצרים במעבדות ביתיות. המדינה מנסה להכניס את החומרים לרשימת הסמים האסורים, אולם היצרנים עושים להם מייד שינוי כימי קטן, הופכים אותם לנגזרת חדשה של אמפטמין, שאינה מצויה עדיין ברשימה האסורה ומוציאים אותם לשוק תחת שם אחר. חברות התרופות פועלות בדרך הפוכה: הן מייצרות אמפטאמין חדש, מקבלות היתר לשווק אותו באופן חוקי למרות תופעות הלוואי הידועות והסיכונים הכבדים, ואז יש להן פטנט שלא רק מאפשר להן להרוויח הון ממכירות הסם הזה, אלא שלחברות אחרות אף אסור להפר את הפטנט במשך כמה שנים ולייצר את אותו החומר. באופן זה נותר לחברת התרופות די זמן על מנת להכשיר רופאים ואנשי מקצוע לרשום את החומר הזה לילדים על סמך השפעותיו בטווח הקצר, תוך התעלמות ברורה מהשפעותיו השליליות בטווח הארוך.

אדרל: השפעה בטווח הקצר, נזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך

בתוך תקופה קצרה הגוף מתרגל לאדרל, ויש צורך להגדיל את המינון כדי להשיג השפעה וכדי להימנע מאפקט הריבאונד הדרמטי שמתרחש כאשר ריכוז התרופה בדם יורד אחר הצהריים מתחת לסף מסוים. זה השלב שבו אדרל גורם להתנהגות או לדיבור בלתי נשלטים, אגרסיביות או התכנסות שקטה פנימה בדיוק כפי שגורמים ריטלין וקונצרטה. אדרל גורם לדיכוי קשה בתיאבון שגורם לחוסרים תזונתיים שיוצרים תופעות לוואי בולטות נוספות כגון טיקים, מצבי רוח, עצבנות וחוסר שינה או מחמירים את תופעות הלוואי של האדרל אף יותר. ההשפעה בטווח הקצר אינה יותר מאשליה זמנית, שכן התועלת שלה קצרת טווח, והבעיות הנלוות רק הולכות ומעצימות. חלק מהנזקים של אדרל הינם בלתי הפיכים, והשפעתו החיובית בטווח הארוך מוטלת בספק, שכן כאשר הילד נמצא תחת השפעה של סמים מעוררים ישנה אשליה שיכולותיו התגברו. זוהי טעות, שכן אדרל איננו מרפא את המוח (שמלכתחילה לא הוכח כי הוא אכן חולה) אלא דווקא מנוון אותו, בכך שהוא עושה את העבודה במקומו, ולכן קשה מאד להפסיק ליטול אותו.

אדרל גורם תלות קשה אף יותר מאשר ריטלין וקונצרטה

הפסקת התרופה לאחר מספר שבועות בלבד כבר עלולה לגרום לרגרסיה, הידרדרות דרמטית ביכולת, בתפקוד ובמצב הרוח, רגישות יתר, עצבנות ואף דיכאון. התלות שמפתחים מהשימוש באדרל חמורה אף יותר מזו הנגרמת מריטלין וקונצרטה, והיא אכן דומה לתלות שגורמים סמי המסיבות וסמי הפיצוציות ואף גרועה ממנה. משפחת האמפטמינים ידועה גם בזכות סמים נוספים גורמי תלות הנמנים עמה ביניהם קוקאין ואקסטזי.

ההמלצה המקצועית שלי

ההמלצה המקצועית שלי למשרד הבריאות והחינוך היא לאסור לחלוטין את השימוש באמפטמינים מעוררים כדוגמת אדרל, ריטלין וקונצרטה מתחת לגיל 18. זוהי לגליזציה חמורה של סמים שמתחילה עוד בגילאי הגן. סמים מעוררים בבתי הספר שלנו עושים בדיוק את ההיפך ממה שהם מבטיחים, כי לא רק שהם לא משפרים את ההישגים הלימודיים, הם גורמים לבעיות משמעת, לאלימות ולהתרחבות חסרת ההיגיון של מסגרות החינוך המיוחד בהן צומח באשמתנו דור אשר פשע, אלימות וסמים הם עובדות חיים עבורו.
בינתיים, כל אזרח צריך להסתכל לעובדות בעיניים ולפעול בהתאם.


המחאה מול משרד השרה איילת שקד והטענה לאשפוז כפוי

המחאה מול משרדה של השרה איילת שקד והטענה לאשפוז כפוי

תושבת אזור ירושלים מחתה מול משרד המשפטים בדרישה להיפגש עם השרה. אבל עובדת סוציאלית שנשלחה אליה זמן קצר לפני הפגישה הפנתה אותה לפסיכיאטר והוא הורה לאשפז אותה בכפייה. משרד המשפטים: אין לנו חלק באשפוזה

נופר רומי  , 15.08.16,  ynet



תושבת אחד היישובים באזור ירושלים טוענת כי מחאתה מול לשכת שרת המשפטים איילת שקד הובילה לאשפוזה הכפוי בבית חולים לחולי נפש, ללא הצדקה.

לפניי כשבועיים התייצבה א' סמוך למשרד המשפטים והודיעה כי היא מקימה משמרת מחאה ונשארת שם עד ששרת המשפטים איילת שקד תקבל אותה ותשמע את טענותיה. ארבעה ימים היא נשארה במקום עד שהשרה הסכימה לשוחח איתה. בפגישה קצרה של כמה דקות היא סיפרה לשקד על בעיות שעמן היא מתמודדת בזירה המשפטית. אלא שזמן קצר לפני הפגישה, לטענת א', נשלחה אליה עובדת סוציאלית, שהפנתה את המקרה לפסיכיאטר, שקבע כי יש לאשפז אותה בצורה כפויה בבית החולים איתנים.


במכתב ששלחה העובדת הסוציאלית לפסיכיאטר המחוזי, שהגיע לידי "ידיעות ירושלים", היא כותבת: "על פי דיווח שנמסר לי מעובדת משרד המשפטים, בימים האחרונים החליטה א' כי היא עוברת לשהות בכניסה למשרד". העובדת הסוציאלית סיכמה את המכתב בבקשה: "אני מבקשת את התערבותכם המיידית".

זמן קצר לאחר ביקורה של העובדת הסוציאלית נלקחה א' לבדיקת פסיכיאטר, שקבע כי היא נמצאת ב"מצב פסיכוטי עם מערכת פרנואידית מאורגנת" ובשל כך היא מתנהגת באופן חסר שיפוט. הוא הוציא לה צו אשפוז כפוי לא דחוף וביקש שתתייצב לביצוע הצו מספר ימים לאחר מכן.

כששבה לביתה החליטה א' להיעלם. היא מספרת כי הסתתרה מספר ימים בבית חברתה, עד שמשטרת ישראל עודכנה בהיעלמות והפיצה הודעת נעדר עם תמונתה וביקשה את עזרת הציבור. בנה של החברה ראה בפייסבוק כי היא נעדרת והודיע לרשויות. לאחר מספר ימים באשפוז כפוי באיתנים היא שוחררה לאחר ועדה פסיכיאטרית מחוזית שקבעה כי היא אינה נמצאת במצב פסיכוטי פעיל.

"האשפוז של א' היה בלתי חוקי מראשיתו ועד סופו", טוענת עו"ד ענבל בראון, מומחית בייצוג בוועדות פסיכיאטריות שמייצגת את א'. לדבריה, כדי להצדיק את אשפוזה הכפוי נכתבו שיקולים שונים שלטענתה אינם נכונים, ובהם מסוכנותה כלפי עצמה.

משרד המשפטים: "לאורך שהותה של א' במשמרת המחאה, נהגו בה עובדי המשרד באדיבות וברגישות. בין היתר, נפגשו עמה מנכ"לית המשרד ושרת המשפטים ושמעו
את טענותיה. לאחר מספר ימים בהם שהתה בסביבת המשרד, ובשל החשש לשלומה, הוזמנה למשרד המשפטים עובדת סוציאלית מאזור מגוריה. בזאת הסתיימה מעורבות המשרד בעניינה. מיותר לציין כי כל טענה על כך שלמשרד המשפטים או למי מעובדיו היה חלק באשפוזה היא מופרכת. בוודאי שאין למי מאלה כל סמכות לאשר או למנוע טיפול כזה. בכל הקשור לתיקה הרפואי, הרי שמדובר בחומר חסוי שלא הועבר לעיוננו".


משרד הבריאות: "מפאת החיסיון הרפואי לא נוכל להתייחס למקרה הפרטני. באופן עקרוני, הוראת בדיקה דחופה היא מצב רפואי המחייב בדיקה ובירור מידי. מכיוון ומדובר בהליך בכפייה, נעשות כל הפעולות על מנת להבטיח כי האדם שנלקח לבדיקה הוא אכן האדם הרלוונטי. במקרים בהם מדובר בהוראת בדיקה של אדם שלא ניתן לזהותו באופן ברור מועברים לצוות מבצעי ההוראה פרטי איש קשר שיכול לסייע בזיהוי הנבדק, וזאת בכדי למנוע טעויות ובדיקתו של אדם אחר".

התאבדויות בצבא – תרופות פסיכיאטריות הן הפתרון, או חלק מהבעיה?

אוגוסט 2016 - בצבא ארה"ב, כמות ההתאבדויות מרקיעה שחקים, וגם בישראל מתמודדים עם תופעה עגומה זו. אך האם טיפול בתרופות פסיכיאטריות הוא הפתרון – או אולי למעשה חלק מהבעיה? צפה בפרק 7 מתוך הסרט התיעודי "האויב הסמוי – חשיפת האינטרס הכמוס של הפסיכיאטריה"