התייחסו אלי כמו אל חפץ ללא זכויות ורגשות

הודעה לתקשורת מעמותת מגן זכויות אנוש

ביולי 2017 הגיעה מ', בת 66 מצפון הארץ לנקודת שבירה, וניסתה להתאבד ע"י בליעת כדורים. למזלה מצאו אותה בזמן, ופינו אותה לחדר מיון. שם עשו לה שטיפת קיבה, והצילו את חייה. מאחר ומ' הייתה בעלת רקע פסיכיאטרי, התייחסו אליה כאל מטורפת מוחלטת. איש לא טרח להסביר לה אילו תרופות נותנים לה, והן ניתנו לה במשך כמה ימים בכפייה עוד לפני שהוצאה לה הוראת אשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי בגליל.

2 אחים דחפו אותה לאלונקה והובילו אותה כמו חפץ, בגסות ובזלזול. כשביקשה לקחת את חפציה לפני המעבר, איימו עליה שייקשרו אותה. את העירוי שהיה לה תלשו לה בפראות מהווריד.

באשפוז הכפוי סיממו אותה במינונים שגרמו לה לסיוטי לילה, שלטענתה מעולם לא היו לה בעבר והביאו אותה עד כדי עילפון. היא שכבה במיטה מבלי יכולת לזוז שעות רבות, נאלצה לעשות את צרכיה על עצמה, ושכבה רטובה במשך שעות רבות. כשביקשה מהצוות שילוו אותה לשירותים, הם סירבו באדישות. הפסיכיאטר שרשם את התרופות והמינונים עבורה מעולם לא פגש בה או הציג את עצמו. כשסירבה ליטול את מינוני התרופות שנרשמו לה, קיבלה כעונש זריקות מכאיבות שמקשות על הישיבה וההליכה וגררה רגל במשך שבוע. לטענתה חוותה בעצמה והייתה עדה לאלימות פיזית כלפי חולים, שכללה לא רק החזקה בכוח אלא גם מכות.

למרות התקנות המחייבות, קיבלה מ' עלון המפרט את זכויות החולה רק לאחר שישה שבועות של אשפוז. ממנו למדה שהיא יכולה לחתום על טופס בקשה לאשפוז מרצון, שמאפשר לה לבקש להשתחרר באופן מידי. היא חתמה על הטופס והשתחררה לאחר מספר ימים.

מ' פנתה לעמותת "מגן לזכויות אנוש" ומתנדבי העמותה הכינו והגישו בשמה תלונה רשמית לרשויות על התנהלותם המטלטלת של הפסיכיאטרים המעורבים ושל מנהלת המרכז הפסיכיאטרי.
יהודה קורן, דובר העמותה, אומר כי מצופה מרופא במוסד רפואי, לעזור למטופל, במיוחד מטופל בעל רקע פסיכיאטרי, להחלים ולהתאושש ממצב נפשי רגיש. במקום זאת, על פי עדות המתלוננת הטיפול והיחס שניתן לה היה דומה יותר להתעללות. כמה סבל צריך לעבור אדם לפני שהוא מבצע ניסיון התאבדות. כמה אכזריות צריכה להיות לאדם שמגדיר עצמו רופא, שממונה על בריאותו הגופנית והנפשית כאשר הוא גורם לאדם כזה לחוות, בשם העזרה, סימום יתר תוך התעלמות מתופעות הלוואי הקשות, התעלמות מבקשותיו, הפרת זכויותיו האישיות, יחס משפיל וענישה. הדרך היחידה להפחית התאכזרות כלפי מטופלים היא פיקוח חיצוני על היחס לחולים בכל מחלקה סגורה בארץ.

מחלקות סגורות מאריכות אשפוז כפוי ביד קלה

ביהמ"ש: מחלקות סגורות מאריכות אשפוז כפוי ביד קלה , עידו אפרתי , 06.11.2017 , הארץ

בשלושה דיונים שהתקיימו באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביקר השופט ועדות פסיכיאטריות בשיבא ובאברבנאל, וקבע: "יש לנקוט דרך של אשפוז כפוי רק כאשר כלו כל הקיצים" 





שלושה תיקים שנדונו באחרונה בבית המשפט מעלים תהיות על האופן שבו מוארכות תקופות אשפוז כפוי במחלקות פסיכיאטריות סגורות. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ציון קאפח ביקר את הוועדות הפסיכיאטריות, שהחליטו על המשך אשפוז בכפייה של מטופלים ביד קלה וללא בחינת חלופות ראויות.

באחד מהמקרים שנדונו לפני כשבועיים, קבע בית המשפט כי יש לשחרר מטופלת שאושפזה בכפייה 20 ימים. עבור שרון (שם בדוי), מורה ליוגה בשנות ה–40 לחייה, היתה זו הפעם הראשונה שאושפזה במערכת הפסיכאטרית. לפי פסק הדין, שרון אושפזה בכפייה באברבנאל בסוף ספטמבר בשל מצב שהוגדר כ"מאני פסיכוטי", ולווה במחשבות רדיפה ובאיומים בהתאבדות. עוד נכתב בפסק הדין כי בבדיקה שנערכה לה, היא נמצאה במצב מאני חריף ללא מסוכנות מיידית לה ולסובבים אותה.

יד קלה לאשפוז בכפייה במחלקה סגורה


בשיחה עם "הארץ", שרון סיפרה כי שבה ארצה לאחר חצי שנה בהודו, עם מחשבות שהדאיגו את בני משפחתה. "חזרתי עם רצון לעשות שלום עולמי. המשפחה שלי מאוד דאגה לי ועשתה סוג של 'התערבות'", אמרה. לדבריה, הסכימה לראות פסיכיאטר כדי להרגיע את קרוביה, אך מצאה עצמה באשפוז כפוי בהוראת פסיכיאטר מחוזי.

שרון טוענת כי באשפוז הכפוי הוכנסה לחדר בידוד לפרק זמן של כשעה וחצי, אף שלדבריה לא היתה לכך עילה מוצדקת. "לא הייתי אלימה, ישבתי בחדר העישון ועישנתי. צעקתי לצוות שאני רוצה שיפנו אותי לכלא נווה תרצה, כי שם לפחות יש חצר, ולכן רצו להכניס אותי לבידוד. כדי להכניס אותי לבידוד, הם נדרשו לחוות דעת רפואית. ובאמת, רופאה בדקה ואותי ואמרה שאני נינוחה", טענה שרון. למרות זאת, הוכנסה שרון לחדר בידוד — חוויה שהיא מתארת כקשה ומלחיצה. "הייתי (שם) שעה וחצי, שבמהלכה עשיתי תנוחות יוגה, והשתנתי על עצמי מרוב פאניקה", סיפרה. "ביקשתי בגדים נקיים וכדור הרגעה, ולא נתנו לי — רק צעקו עליי". לדבריה, רק כעבור שלוש שעות קיבלה בגדים נקיים.
דעת מיעוט

ב–16 באוקטובר התייצבה שרון בפני ועדה פסיכיאטרית, שחברים בה שני פסיכיאטרים ומשפטנית. הוועדה דנה בבקשת הצוות רפואי באברבנאל להאריך את אשפוזה של שרון. בדו"ח הסיעודי של בית החולים, שהוגש לוועדה, נטען שהתנהגותה של שרון תוקפנית ופרנואידית. פסיכיאטר אחד משלושת חברי הוועדה שדנה בתיק סבר כי אין צורך לאשפזה וכי הדבר אף יחמיר את מצבה. אך עמדת הפסיכיאטר היתה בדעת מיעוט, והוועדה החליטה על המשך אשפוזה.

בעקבות כך, פנתה שרון באמצעות סיוע משפטי של משרד המשפטים לערעור על החלטת הוועדה בבית המשפט. בניגוד לעמדת הוועדה, קבע השופט קאפח כי יש לשחררה. בנימוקו ציין השופט בפני רופאי בית החולים אברבנאל וחברי הוועדה הפסיכיאטרית כי "יש לנקוט דרך של אשפוז כפוי רק כאשר כלו כל הקיצים, והוא בבחינת צעד שאין ממנו מנוס". השופט קבע כי גם אם המטופלת מגלה "התנהגות שתלטנית, ביקורתית כלפי הצוות, מתוחה ואי־שקט פסיכו־מוטורי" — אין הדבר מצדיק אשפוז בכפייה.

תלונה: הפסיכיאטרית המליצה לתת לילד תרופה למרות שהודתה כי לא היה זקוק לה

תרופות פסיכיאטריות לילדים - אילוסטרציה
תרופות פסיכיאטריות לילדים - אילוסטרציה
נובמבר 2017 - אב לילד שאובחן על הספקטרום האוטיסטי, לא אהב את הרעיון שבנו יצרוך כדורים פסיכיאטרים והעדיף חלופות בלתי מזיקות. לעומת זאת, גרושתו פועלת ללא לאות כדי שהילד יקבל טיפול פסיכיאטרי, ואף פנתה בשל כך לבית המשפט.

בית המשפט מינה פסיכיאטרית מטעמו כדי שתפסוק בעניין. לאחר שזו פגשה את הילד, המליצה לתת לו אך ורק טיפולים חלופיים (קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, ועיצוב התנהגות). האב החל לקחת את בנם לטיפולים בהתאם להמלצתה, אך בעקבות סירוב האם לחתום על אישור לטיפולים, נאלץ להפסיקם.

האם הגישה בקשה חוזרת לבית המשפט למתן אישור לקבלת טיפול תרופתי פסיכיאטרי. העו"ד של גרושתו פנתה לפסיכיאטרית המומחית, והפחידה אותה, שתוריד את המינוי שלה בבית משפט, בעקבות זאת, הודיעה הפסיכיאטרית לאב כי מאחר שהיא שכירה בקופ"ח, היא מעדיפה שלא להיכנס ל"סאגה" המשפטית הזאת, ושלחה לבית המשפט בקשה להורות על ביטול המינוי.

עקב כך מינתה השופטת פסיכיאטרית אחרת. לאחר שזו נפגשה פעמיים עם האב והבן, וקיבלה את כל הדוחות והאבחונים שקובעים באופן חד משמעי שהילד לא צריך לקבל טיפול תרופתי, הודיעה לאב שהילד אכן אינו זקוק לטיפול תרופתי.

שבוע לאחר מכן נפגש האב עם הפסיכיאטרית, והבחין כי גישתה השתנתה. הוא שאל אותה מה קרה, והיא אמרה שהעו"ד של האם פנתה אליה. הפסיכיאטרית אמרה לו שבדו"ח היא רוצה להמליץ על "פתרון ביניים" שלא מצדד באופן נחרץ באף אחד מבני הזוג ולכן תמליץ על טיפול תרופתי במינון נמוך. פתרון שמנוגד לשיקול המקצועי, ומבוסס על שיקול זר (פשרה בין גישות ההורים).

האב פנה לעמותת מגן לזכויות אנוש ומתנדבי העמותה הכינו והגישו בשמו תלונה רשמית לרשויות על התנהלותה הבלתי מקצועית של הפסיכיאטרית.

יהודה קורן, דובר העמותה, אומר כי כאשר בוחנים אבחונים וחוות דעת פסיכיאטריות מגלים כי ניתן במידה רבה לשנות אותם, וידוע שהם תלויים במידה רבה גם ברצונו של מי שהזמין אותם. לכן חשוב שבתי המשפט ייבחנו חוות דעת פסיכיאטריות בעין ביקורתית וישאירו בידי המשפטן את החופש לפסוק באופן עצמאי, גם אם הפסיקה לא תעלה בקנה אחד עם חוות דעתו של הפסיכיאטר.

למידע נוסף,

יהודה קורן

דובר
נייד:3350928 052

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.or

האמת על הפסיכיאטריה הביולוגית - עירפול ושיבוש הדעת בעקבות תרופות פסיכיאטריות

ינואר 2015 - הרצאה שלישית מתוך סדרת הרצאות על היתרונות של טיפול פסיכולוגי וטיפול רגשי העוזרות למי שזקוק לעזרה נפשית .על ההבדל המהותי בין טיפול נפשי לבין טיפול תרופתי ע"י תרופות פסיכיאטריות . בהרצאה מידע אמין על ההשפעה של התרופות הפסיכיאטריות על המטופל הזקוק לעזרה נפשית וטיפול נפשי .