אם לילדים הגישה תלונה לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים מבי"ח אברבנאל בת ים בגין אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים - אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות
אברבנאל בת ים: אשפוז כפוי לא מוצדק, התאכזרות - צילום: קובי קואנקס  
יוני 2017 - אם לילדים הגישה תלונה לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים מבי"ח אברבנאל בת ים ע"פ תלונתה עברה אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות

ב- 2015 הגיעו שוטרים לביתה של אישה בשנות ה- 30 המאוחרות לחייה וטענו כי יש בידיהם צו של בית משפט לאשפז אותה בכפייה עקב תלונה של שכן שטען שהיא זרקה עליו עציץ. השוטרים לא הציגו בפניה את הצו. הם לקחו אותה למרכז לבריאות הנפש "אברבנאל" וכבר באותו הערב האחיות קשרו אותה למיטה.

הקשירה הייתה אגרסיבית ותוך כדי שהכו אותה בידיים וברגליים, חבטו אותה על הקיר ועל המיטה,  וכבלו אותה עם ברגים באופן שגרם לחתכים בידיה. במהלך השעות הארוכות בהן הייתה קשורה, החדר היה קר מאוד, היא לא קיבלה אוכל ולא ניתנה לה האפשרות לעשות צרכים, ולכן נאלצה לעשות אותם במיטה ולהישאר בהם. במהלך האישפוז שארך 3 שבועות אילצו אותה להיות תחת טיפול תרופתי כבד שכלל כדורים

וזריקות שמוטטו אותה לאפיסת כוחות מוחלטת. המתלוננת שוחררה לאחר שהופיעה בפני הוועדה הרפואית והוכיחה בעזרת תיעוד מצולם שלא נכחה באזור בזמן המקרה שהשכן סיפר עליו. האם פנתה ל"-עמותת מגן לזכויות אנוש" ומתנדביה סייעו לה לגבש תלונה חריפה לרשויות בגין התנהלות אלימה והפרות של חוקים בסיסיים של בריאות הנפש וזכויות הפרט.

יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי הפסיכיאטריה מצד אחד מנסה לטעון שהיא משתייכת למקצועות הרפואה (למרות שדרכי האבחון שלה אינן מדעיות ושיטות הטיפול שלה שנויות במחלוקת קשה), ומצד שני ברמה של זכויות אדם, על הפסיכיאטריה ללמוד עוד הרבה ממקצועות הרפואה האחרים, כי לא רק שהפער בין היחס שהיא נותנת לחולה לעומת היחס שמספקת הרפואה הרגילה הינו עצום,רמת השירות של הפסיכיאטריה למטופליה גובל בעבירה פלילית על החוק.

למידע נוסף,
יהודה קורן,
דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש"
נייד:3350928 052

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

10 עובדות על נזעי חשמל (שוקים חשמליים) שייתכן שלא ידעת


10 עובדות על נזעי חשמל (שוקים חשמליים) שייתכן שלא ידעת ,  10 ביוני 2017 , עמותת מגן זכויות אנוש

לא רק ששוקים חשמליים (נזעי חשמל) עדיין נמצאים בשימוש כיום, הפסיכיאטרים דוחפים להרחבת השימוש ב"טיפול" אכזרי זה. לאור זאת, קבלו 10 עובדות שייתכן שלא ידעתם אודות נזעי חשמל

1. החזירים היו הראשונים

ה"מדע" מאחורי שוקים חשמליים בתור שיטת טיפול נולד בבית מטבחיים ברומא, איטליה. בשנת 1938, הפסיכיאטר האיטלקי הוגו סרלטי ראה כיצד נותנים לחזירים שוקים חשמליים, שגרמו להם לעוויתות והפכו אותם לכנועים, דבר שהקל על הריגתם. זה נתן לסרלטי השראה לנסות את אותו ה"טיפול" על בני אדם.

2. "סוג טוב של נזק מוחי"?

שבעים ותשע שנים אחרי שהטיפול בשוק חשמלי (נזעי חשמל) הומצא, הפסיכיאטרים מודים שהם עדיין לא יודעים כיצד הוא "פועל". הועלו מספר תאוריות, אך הזרם המרכזי של המדע לא הכיר באף אחת מהן כמדעית. אחת מהתאוריות הפסיכיאטריות הרבות גורסת שנזעי חשמל "יוצרים סוג טוב של נזק מוחי".


3. לא פחות אכזריים ממה שהיו בעבר

הפסיכיאטרים טוענים שנזעי חשמל מודרניים הם הרבה פחות ברבריים מאלו המתוארים בסרט זוכה האוסקר קן הקוקיה. אולם המתח והזרם החשמלי של נזעי חשמל כיום הם גבוהים יותר משהיו בתקופה המתוארת בסרט, כשהעוויתות העוצמתיות מהטיפול היו גורמות לשברים בעצמות של המטופלים.

4 "חדש" אבל לא משופר

הסיבה לכך שמטופלים כבר לא מקבלים שברים בעצמות איננה כי הזרם חלש יותר (נזעי חשמל מודרניים משתמשים בזרם חזק יותר), אלא בגלל שנותנים למטופלים חומר מרפה שרירים, ובכך מקנים לטיפול חזות פחות אכזרית. מרפה השרירים עצמו עשוי להיות מסוכן ביותר, וקיים תיעוד כי החומר הנפוץ ביותר להרפיית שרירים בנזעי חשמל גורם לדום לב, שיתוק ממושך של שרירי הנשימה ותגובות אלרגיות מסכנות חיים.


5. הכוח ליצור נזק

נזעי חשמל מודרניים שולחים זרם חשמלי למוח שהוא חזק פי 7.5 מהזרם בגדרות חשמליים המשמשים להרתעת דובים, המעבירים זרם חשמלי לדוב כשהוא נוגע בכבלים הטעונים. עם זאת פסיכיאטרים דוחפים להגברת השימוש בנזעי חשמל על ילדים.

6. איגוד הפסיכיאטרים האמריקני רוצה כוח לתת שוקים חשמליים לילדים

איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (ה-APA) ביקש ממנהל המזון והתרופות (ה-FDA), אשר מסדיר את השימוש במכשיר נזעי החשמל, אישור להרחיב את השימוש בנזעי חשמל על ילדים ומתבגרים. במכתב ל-FDA, ה-APA מציין: "גישה לטיפול מהיר ויעיל כמו נזעי חשמל היא משמעותית במיוחד בילדים ומתבגרים…"


7. כבר נותנים שוקים לגילאי 0-5

פסיכיאטרים טוענים שילדים מקבלים נזעי חשמל באופן "לא תדיר", אך אף מדינה או סוכנות פדרלית לא מתעדים כמה ילדים מקבלים שוקים חשמליים מדי שנה. מסמכים של Medicaid (ביטוח בריאות למעוטי יכולת בארה"ב) שהושגו באמצעות חוק חופש המידע חשפו כי פסיכיאטרים בארה"ב נותנים שוקים חשמליים לילדים בגילאים 0-5 במסווה של "טיפול".

8. הגיון פשוט – אל תתנו שוקים לילדים

בספר של ארגון הבריאות העולמי על בריאות הנפש, זכויות אדם וחקיקה כתוב: "אין התוויות לשימוש של נזעי חשמל על קטינים, ולכן יש לאסור זאת באמצעות חקיקה". ארבע מדינות בארה"ב ואוסטרליה המערבית כבר אסרו נזעי חשמל מתחת לגילאים 12-16.


9. שימוש על נשים בהריון

נותנים שוקים חשמליים גם לנשים בהריון, אפילו בשליש האחרון. בעוד שפסיכיאטרים טוענים שזה לחלוטין בטוח, מחקר שנעשה ע"י חוקרים נורבגים גילה אחוז תמותה של 7.1% בפעוטות בעקבות שימוש בנזעי חשמל על אמהות בהריון. אירועי לוואי מתועדים של נזעי חשמל על נשים בהריון כוללים הפלה, לידה של עובר מת, בעיות לבביות ומומים בעוברים.

10. בטיחות ויעילות אינם נדרשים

אופן ה"הסדרה" של שוקים חשמליים בארה"ב הוא רק באמצעות ה-FDA, אשר מסדיר את השימוש במכשיר. ה-FDA מעולם לא דרש ניסויים קליניים שיוכיחו את הבטיחות והיעילות של הטיפול. הוא פשוט הירשה למכשיר להישאר בשוק, למרות הודאה בכך ששוקים חשמליים עלולים לגרום לאיבוד זכרון קבוע, סיבוכים לבביים, נזק מוחי ומוות.

סיכום

רוב האנשים אינם מאמינים ששוקים חשמליים (נזעי חשמל) עדיין נמצאים בשימוש בחברה המודרנית. זה כנראה בגלל שעצם הרעיון של שוק חשמלי הוא כ"כ נוראי שרוב האנשים פשוט לא מאמינים שהוא עדיין בשימוש. עובדתית, נזעי חשמל הוא אחד ה"טיפולים" האכזריים ביותר שאי פעם ניתנו לאנשים במסווה של טיפול בבריאות הנפש. עם זאת בערך מיליון אנשים ברחבי העולם, כולל 100,000 אמריקנים לערך, מקבלים שוקים חשמליים מדי שנה, ביניהם קשישים, נשים בהריון וילדים.

"הריטלין הוביל את בני למחלקה הסגורה"


מחלקה סגורה
"הריטלין הוביל את בני למחלקה הסגורה" , 29 בדצמבר 2016  , עמותת מגן זכויות אנוש

"הריטלין שקיבל בני בן ה-15 הוביל אותו בתוך חודשים ספורים למחלקה הסגורה" כך טוען אב בתלונות לרשויות שהגיש כנגד שני פסיכיאטרים

בן 15 מאזור השפלה למד בהצלחה בכיתת מחוננים עד כיתה ח'. בשלב מסוים ההורים התגרשו, וזה השפיע עליו לרעה. הוא נתקל בקשיים בלימודים ועבר לכיתה רגילה, אולם בשלב מסוים סירב ללכת לבית הספר והסתגר בבית.

כיון שמערכת החינוך דורשת במקרה כזה בדיקה פסיכיאטרית, הגיעה האם לפסיכיאטר. במקום להציע מגע עדין של מטפל רגשי או תקופת התאוששות, החליט הפסיכיאטר להתחיל מייד במתן ריטלין תוך התעלמות מאזהרה מפורשת שמופיעה בעלון התרופה – שאין לרשום אותה למי שסובל ממצב חרדה חמור, מתח או אי שקט. כארבעה חודשים לאחר תחילת הטיפול בריטלין, שדירדר את מצבו של הנער, ולאחר החמרה נוספת בעקבות שימוש קצר בתרופה נוספת, החליט הפסיכיאטר להתחיל בטיפול בתרופה אנטי פסיכוטית, אולם ימים ספורים לאחר מכן הנער הפך מבולבל, הלך בצורה מוזרה (תופעת לואי רשומה של התרופה) ובקושי תיפקד, עד שאימו ביקשה רשות להפסיק את הטיפול בתרופה, והוזמנה להיפגש עם פסיכיאטרית אחרת.

לטענת האב, הפסיכיאטרית שבדקה אותו לא נהגה בו בכבוד, התגרתה בו, וגרמה לו להתרגז. הנער סירב לשתף איתה פעולה ולהמשיך לקחת תרופות בשלב הזה, והיא בתגובה החליטה לאשפז אותו בכפייה, בטענה שהוא מהווה סכנה פיזית מיידית לסובבים אותו, אבחנה שהאב דוחה בתוקף. לטענת האב מצבו של בנו התדרדר ביחס ישר להימשכות הטיפול בריטלין שקיבל. התוצאה טראגית: האשפוז במחלקה הסגורה, שנאמר כי יימשך שבוע מתארך עוד ועוד, וכעת נאמר להורים כי הוא עלול אף להימשך שלושה חודשים, וזאת בתנאי בידוד, ותוך חשיפה למראות מטלטלים שמן הסתם רק יחמירו עוד את מצבו הנפשי.

התלונה הוגשה בסיוע המתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש". יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי במיוחד בשטח הפסיכיאטריה, על הרשויות לדרוש שיתקיים גילוי נאות הולם של האזהרות, הסיכונים ותופעות הלוואי של התרופות. בנוסף, במיוחד אצל ילדים, לרישום של תרופות פסיכיאטריות לפני שממצים את התועלת שבטיפול רגשי עלולות להיות השלכות טראגיות, כיון שהם עלולים להפוך לצרכנים שלהן לכל שארית חייהם.

8 חודשים מבודד בשער מנשה

יוני 2017 - סדר יום עם קרן נויבך - בן 35, קוראים לו נועם, הוא עם פיגור ובעיות אורגניות ומזה שמונה חודשים הוא מוחזק בבידוד מוחלט, מאחורי הסורגים, במחלקה לביטחון מירבי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה. 8 חודשים, אדם עם פיגור, בחדר שאין בו כלום. בלי שום טיפול, בלי שום גירוי, בלי שום מגע אנושי חומל או אוהב.




על פי עדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום והעיתונאי רן רזניק ועל פי תלונות המשפחה של נועם, לבית החולים שער מנשה, האשפוז בבידוד הוא בתנאים קשים ובלתי אנושיים. לא רק שהוא לא הביא לשיפור במצבו של נועם, הוא גרם והביא להחמרה במצבו הנפשי והגופני, הקשה ממילא. על פי העדויות והתלונות שהגיעו אלינו, נועם מוזנח פיסית ומושפל באופן קבוע על ידי הצוות הרפואי והסיעודי. דוגמא קטנה, בשבוע שעבר, אחד מבני משפחתו של נועם הביא לו ספינר, משחק הילדים הפופלרי, הצוות מיד החרים לו את המשחק. דוגמא נוספת, התקינו בחדרו של נועם מקרן טלוויזה, אבל הצוות פשוט מפעיל אותו בווליום חזק במשך כל שעות היום וכל תחנוניו של נועם להנמיך את הווליום לא עוזרים. יכול להיות שמישהו לא רוצה לשמוע את נועם?
איפה שר הבריאות יעקב ליצמן? איפה מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב? רק לפני שבועיים סיפרנו בחגיגיות על המלצות הוועדה לצמצום הקשירות והבידודים שאמורות לעשות מהפכה ביחס למטופלי נפש, אבל על פי מידע שהגיע לידנו, רופאים בכירים בבית החולים שער מנשה אמרו לבני משפחה של מטופלים שמוחזקים בבידוד שם, שהמלצות הדו"ח של משרד הבריאות כלל לא נוגעות אליהם וכלל לא מחייבות אותם. האם בית החולים שער מנשה הוא מחוץ לתחום עבור ליצמן? אין לו סמכות שם? האם יכול להיות שהרופאים בשער מנשה מטעים את בני המשפחה כדי להלך עליהם אימים? איך יכול להיות שבישראל 2017 מוחזקים 9 אנשים, חולים! לא פושעים, בבידוד אכזרי חלקם חודשים, חלקם שנים ואף אחד לא מפסיק את זה.

טיפול פסיכיאטרי בבית חולים שער מנשה - עשר שנים בבידוד

ועדה מקצועית תבחן מחדש את הטיפול בחולים פסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך , עידו אפרתי, 15.06.2017, הארץ

הוועדה שמינה משרד הבריאות תבדוק אפשרויות התערבות חדשות למען 11 החולים הפסיכיאטריים המורכבים ביותר אשר מאושפזים בבית החולים שער מנשה, כמה מהם במשך שנים ארוכות

ועדה מקצועית מיוחדת תבחן מחדש את הטיפול ב–11 החולים הפסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. בוועדה, שמונתה על ידי משרד הבריאות, חברים מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, רופאים פסיכיאטרים ומטפלים נוספים. הוועדה אמורה לבדוק דרכי התערבות חדשות למען החולים, הנחשבים למורכבים ביותר במערכת הפסיכיאטרית, ואף לדון באפשרות של סיום אשפוזם בבידוד והעברתם למחלקה או לבתי חולים אחרים.


בכתב המינוי של הוועדה נכתב כי "הייעוץ יינתן תוך בחינת משך ואופי הבידוד, תוכנית ההתערבות הקיימת לכל מטופל והכנת תוכנית התערבות כוללת ורב-ממדית הדרגתית - אשר תאפשר את העברת המטופלים המורכבים מהבידוד הממושך בו הם שוהים, בזמן קצר ככל שניתן". לצד זאת, מצוין כי ההעברה תיעשה תוך הימנעות מלקיחת סיכונים שאינם הכרחיים - כך שתימנע פגיעה אפשרית של המטופלים בעצמם, במטופלים אחרים ובאנשי הצוות. זאת, תוך התחשבות בקיומם והתאמתם של התנאים והמשאבים הנדרשים, למידת המסוכנות של המטופלים.

הוועדה, שהוקמה ביוזמת פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים, באה בהמשך לבדיקה מקיפה שערכו גורמי מקצוע בחודש שעבר, לכל החולים המאושפזים בבידוד. בבדיקה הראשונה - שנערכה לבקשת איגוד הפסיכיאטריה בישראל, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות והנהלת שער מנשה - השתתפו 18 רופאים, שישה פסיכיאטרים מחוזיים ו–12 פסיכיאטרים מומחים. הם העריכו את מצבם של כל המאושפזים בבידוד, ופרסמו דו"ח מסקנות מפורט לגבי כל אחד מהם, שהוגש להנהלת משרד הבריאות.

מתוך כ-20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים בשנה, קבוצת החולים בבידוד ממושך מצומצמת ומונה כיום 11 חולים בבידוד קבוע או מזדמן, בהם גם כאלה השוהים כעשר שנים בבידוד — כולם בבית החולים בשער מנשה. האגף לביטחון מרבי במוסד, שהוקם בשנת 1997, כולל כ-130 מטופלים, בארבע מחלקות, שמצויות במתחם מאובטח היטב. הוא שוכן בלבו של מרכז בריאות הנפש שער מנשה, הכולל עוד מגוון מחלקות אשפוז ומרפאות - והוא כיום מוסד בריאות הנפש הגדול בארץ. כשני שלישים מהמטופלים באגף לביטחון מרבי נמצאים בו בצו בית משפט, והיתר בהוראת פסיכיאטר מחוזי. רובם המכריע של המטופלים סובלים מסכיזופרניה על גווניה השונים, בדגש על סכיזופרניה פרנואידית ומאניה־דיפרסיה, שמאופיינות במחשבות רדיפה, מחשבות שווא, שיגעון גדלות ואובססיות. אלו מובילות לעתים להתפרצויות אלימות בלתי נשלטות. החולים במצב הקשה ביותר נמצאים בבידוד.

בכל מחלקה יש שלושה חדרי בידוד, שבהם נמצאים המטופלים לפרקי זמן שונים שיכולים לנוע בין שעות ספורות, כמה שבועות ובמקרים מסוימים אף שנים. גודלו של כל חדר בידוד הוא כ–16 מטרים רבועים, והוא מכיל חלון מסורג גדול הפונה אל החצר ושתי מיטות מקובעות לרצפה. בחלקו העליון של אחד הקירות מוצבים שני רמקולים ומקרן שבהם ניתן להשמיע מוזיקה או להקרין סרט למטופל. החדר מפוקח דרך קבע במצלמה. מחוץ לחדר יש מבואה צרה, יחידת שירותים ומקלחת.

החולים יוצאים מחדרי הבידוד אל מבואת המחלקה או החצר כשהם מלווים בארבעה, ובמקרים קיצוניים אף בעשרה, אנשי צוות מחשש להתפרצויות אלימות. לפי גורמי מקצוע, הקושי טמון לא רק באלימות אלא באימפולסיביות של החולים, שבהתקף פרנויה עשויים לפגוע בסביבתם מאוד.

מפני שמדובר בקבוצת חולים מורכבת כל כך, לפחות חלק מגורמי המקצוע סבורים שטווח הפתרונות שניתן להציע מוגבל, ונע בין שינוי הטיפול התרופתי לשיפור איכות חייהם בבידוד, באמצעות שדרוג מבני הבידוד או בניית חצר פרטית. פתרון אחר, שהוא כיום ההצעה המועדפת, בניסיון לצמצם הגבלות מכאניות של מטופלים, הוא תוספת של אנשי צוות, והכשרות בתחום של מניעת הסלמה (דה-אסקלציה), שעשויות לסייע ברוב בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. במקרה של החולים בבידוד, הערכות גורמי מקצוע גורסות כי גם שיטות כאלה לא יוכלו להביא להוצאתם הקבועה מבידוד, אך הן עשויות להעניק לצוות כלי התמודדות טובים יותר, כאשר הם מלווים את החולים אל מחוץ לחדר. תובנות אלה מוכרות זה כבר בקרב גורמי המקצוע ובמשרד הבריאות, ולביצוען נדרשים משאבים כספיים.