הפגנת מחאה על התעללות במטופלת בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל

ההפגנה התקיימה מול שער בית החולים הפסיכיאטרי ביום רביעי 6 בדצמבר בין השעות 9:30 ל-11:30. ההפגנה מטרתה למחות על הפרות זכויות האדם וההתעללות בבית חולים אברבנאל.

בעקבות זעקה לעזרה של בחורה בת 27 אינטליגנטית ומשכילה, שסבלה מאונס לפני שנים, ושאושפזה בכפיה במחלקה סגורה באברבנאל - הבחורה סובלת מחבלות, קשירות ומסוממת על ידי זריקות ותרופות פסיכיאטריות.

הבחורה המדוברת מצטרפת לכמות רבה של עדויות שאספה עמותת מגן לזכויות אנוש בהן התגלו מקרים רבים של ההתעללות במטופלים שחסו בבית החולים אברבנאל בבת ים .

ההתעללות בבית החולים כוללת יחס משפיל, טיפולי הלם חשמלי, ריסונים כימיים וקשירות פיסיות. מהעדויות עולה שטיפולים רבים ניתנים כעונש ומוצגים כעונש לחולים והם למעשה פעולות ריסון ולא טיפול. מהעדויות עולה שעשרות חולים נקשרו למיטתם ובוססו בצרכיהם משך שעות ארוכות. מעדויות נוספות עולה שמאושפזים רבים מטופלים בתרופות בעלות פוטנציאל ממכר, הגורמות בנוסף לנזק מוחי בלתי הפיך, גם להתפרצויות זעם, אלימות ופסיכוזה כללית בדיוק אותם תופעות שהתרופות הפסיכיאטריות היו אמורות לרפא.

עמותת מגן לזכויות אנוש דורשת לשחרר את המאושפזת. ומבקשת שמשרד הבריאות יחשוף לציבור את תופעות ההתעללות והמוות בבתי החולים הפסיכיאטריים.

יהודה קורן- סגן יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש

לקבלת תגובה אפשר להתקשר לטלפונים הבאים

נייד: 052-3350928

דוא"ל: cchr_isr@netvision.net.il





תערוכה על התעללות בתחום בריאות הנפש הגיעה לירושלים

נובמבר 2017 - מעל 50,000 איש ביקרו בישראל עד היום בתערוכה התיעודית הנוקבת של "עמותת מגן לזכויות אנוש" אודות השפעתה של הפסיכיאטריה על כל תחום של חיינו.

חשיפת התעללות במטופלים על ידי קשירות גרמה לירידה משמעותית של 56% בקשירות. קשירות של מטופלים היא עינוי המנוגד לכל מהלך רפואי הגיוני ויש לחדול מפעולה זו לאלתר

לפסיכיאטריה מסורת של שיטות טיפול וריפוי שנויות במחלוקת, ביניהן מתן תרופות הגורמות לתופעות לוואי קשות, מתן נזעי חשמל (שוק חשמלי), קשירות של מטופלים והפרות זכויות אדם אחרות. אין זה סוד שהטיפולים הפסיכיאטריים מזיקים מטבעם, ואין זה מקרה שאנשים רבים חוששים באופן טבעי מטיפולים פסיכיאטריים, ומתרעמים כאשר מציעים להם טיפול פסיכיאטרי לפני שהוצעו טיפולים מתונים יותר.

בתערוכה, שהתארחה במתחם התחנה בירושלים, מוצגים בין היתר 20 לוחות תצוגה גדולים ותשעה מסכי וידיאו המקרינים סביב השעון סרטונים הממחישים את ההיבטים ההרסניים השונים של הפסיכיאטריה.

התערוכה מראה כיצד הפסיכיאטריה משפיעה על חיינו הפרטיים, בתי הספר, הצבא, וגם על רופא המשפחה. "ההיסטוריה מלמדת שאלה שמתנגדים לפסיכיאטריה ונאבקים למען רפורמה בתחום תויגו כ'משוגעים' בעצמם על ידי הפסיכיאטריה". כך אמר בטקס הפתיחה דר' עמרם דולב, מרצה לפסיכולוגיה בדימוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הקומיקאית יעל קפיטולניק, שנשאה דברים גם היא, סיפרה כיצד "במקום לרפא את אחותי, המערכת הפסיכיאטרית הפכה אותה לקורבן חולה במשך הרבה שנים". בין אלפי המבקרים בתערוכה היו אנשים מהתחום הטיפולי, מורים, בעלי מקצועות חופשיים והורים רבים.

ניתן לצפות בסרטים התיעודיים שהארגון העולמי הפיק באתר העמותה:
 http://www.cchr-israel.org.il/videos.html

אלה חלק מתגובות המבקרים:

מורה מירושלים אמר "אני חושב שאין לפסיכיאטריה כלים לשקם הפרעות פסיכיאטריות, לאחר צפייה בתערוכה של עמותת מגן [לזכויות אנוש] הבנתי שצריך להביא את האבחונים והפתרונות למצב שאפשר יהיה לשקם נפגעי נפש ולא להרוס את גופם ונשמתם."

מתמחה ברפואה סינית אמר: "סיימתי עכשיו תואר ברפואה סינית - שאלתי את עצמי איך הפסיכיאטרים יודעים מה יש בנפשם של המטופלים כשהם רושמים סמים פסיכיאטרים, בזמן שהם אפילו לא יודעים אילו מחלות אמיתיות מסתתרות מאחורי התופעות שמראים המטופלים שלהם. תמיד הייתי נגד סימום ילדים ב"ריטלין" ודומיו אך בעקבות הצפייה במיצגי התערוכה, כעסתי אף יותר."

מורה שביקר בתערוכה ציין שתמיד ידע שהמון כסף זורם לפסיכיאטריה והוסיף "זה ממש לא לרווחת נפגעי הנפש, לאחר שראיתי את התערוכה רגשותיי לגבי פסיכיאטריה התחזקו." עמותת מגן לזכויות אנוש קיבלה עד היום פניות מאלפי מקרים של הפרות זכויות אדם בידי פסיכיאטרים בישראל. הסיפורים המזעזעים כוללים קשירות, ילדים שנמצאים על 10-12 תרופות שונות ביום מגיל 3, תופעות לוואי שאינן מדווחות, תיוגים חסרי אחריות שניתנים אחרי איבחון של דקות והתעללות מינית במטופלים, בין השאר. העמותה שלחה ב-17 שנים האחרונות אלפי מכתבי תלונה למשרד הבריאות, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, ראש שירותי בריאות הנפש, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, שר הבריאות, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, היועמ"ש לממשלה ולמשרד הבריאות, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים ועוד.



התייחסו אלי כמו אל חפץ ללא זכויות ורגשות

הודעה לתקשורת מעמותת מגן זכויות אנוש

ביולי 2017 הגיעה מ', בת 66 מצפון הארץ לנקודת שבירה, וניסתה להתאבד ע"י בליעת כדורים. למזלה מצאו אותה בזמן, ופינו אותה לחדר מיון. שם עשו לה שטיפת קיבה, והצילו את חייה. מאחר ומ' הייתה בעלת רקע פסיכיאטרי, התייחסו אליה כאל מטורפת מוחלטת. איש לא טרח להסביר לה אילו תרופות נותנים לה, והן ניתנו לה במשך כמה ימים בכפייה עוד לפני שהוצאה לה הוראת אשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי בגליל.

2 אחים דחפו אותה לאלונקה והובילו אותה כמו חפץ, בגסות ובזלזול. כשביקשה לקחת את חפציה לפני המעבר, איימו עליה שייקשרו אותה. את העירוי שהיה לה תלשו לה בפראות מהווריד.

באשפוז הכפוי סיממו אותה במינונים שגרמו לה לסיוטי לילה, שלטענתה מעולם לא היו לה בעבר והביאו אותה עד כדי עילפון. היא שכבה במיטה מבלי יכולת לזוז שעות רבות, נאלצה לעשות את צרכיה על עצמה, ושכבה רטובה במשך שעות רבות. כשביקשה מהצוות שילוו אותה לשירותים, הם סירבו באדישות. הפסיכיאטר שרשם את התרופות והמינונים עבורה מעולם לא פגש בה או הציג את עצמו. כשסירבה ליטול את מינוני התרופות שנרשמו לה, קיבלה כעונש זריקות מכאיבות שמקשות על הישיבה וההליכה וגררה רגל במשך שבוע. לטענתה חוותה בעצמה והייתה עדה לאלימות פיזית כלפי חולים, שכללה לא רק החזקה בכוח אלא גם מכות.

למרות התקנות המחייבות, קיבלה מ' עלון המפרט את זכויות החולה רק לאחר שישה שבועות של אשפוז. ממנו למדה שהיא יכולה לחתום על טופס בקשה לאשפוז מרצון, שמאפשר לה לבקש להשתחרר באופן מידי. היא חתמה על הטופס והשתחררה לאחר מספר ימים.

מ' פנתה לעמותת "מגן לזכויות אנוש" ומתנדבי העמותה הכינו והגישו בשמה תלונה רשמית לרשויות על התנהלותם המטלטלת של הפסיכיאטרים המעורבים ושל מנהלת המרכז הפסיכיאטרי.
יהודה קורן, דובר העמותה, אומר כי מצופה מרופא במוסד רפואי, לעזור למטופל, במיוחד מטופל בעל רקע פסיכיאטרי, להחלים ולהתאושש ממצב נפשי רגיש. במקום זאת, על פי עדות המתלוננת הטיפול והיחס שניתן לה היה דומה יותר להתעללות. כמה סבל צריך לעבור אדם לפני שהוא מבצע ניסיון התאבדות. כמה אכזריות צריכה להיות לאדם שמגדיר עצמו רופא, שממונה על בריאותו הגופנית והנפשית כאשר הוא גורם לאדם כזה לחוות, בשם העזרה, סימום יתר תוך התעלמות מתופעות הלוואי הקשות, התעלמות מבקשותיו, הפרת זכויותיו האישיות, יחס משפיל וענישה. הדרך היחידה להפחית התאכזרות כלפי מטופלים היא פיקוח חיצוני על היחס לחולים בכל מחלקה סגורה בארץ.

מחלקות סגורות מאריכות אשפוז כפוי ביד קלה

ביהמ"ש: מחלקות סגורות מאריכות אשפוז כפוי ביד קלה , עידו אפרתי , 06.11.2017 , הארץ

בשלושה דיונים שהתקיימו באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביקר השופט ועדות פסיכיאטריות בשיבא ובאברבנאל, וקבע: "יש לנקוט דרך של אשפוז כפוי רק כאשר כלו כל הקיצים" 





שלושה תיקים שנדונו באחרונה בבית המשפט מעלים תהיות על האופן שבו מוארכות תקופות אשפוז כפוי במחלקות פסיכיאטריות סגורות. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ציון קאפח ביקר את הוועדות הפסיכיאטריות, שהחליטו על המשך אשפוז בכפייה של מטופלים ביד קלה וללא בחינת חלופות ראויות.

באחד מהמקרים שנדונו לפני כשבועיים, קבע בית המשפט כי יש לשחרר מטופלת שאושפזה בכפייה 20 ימים. עבור שרון (שם בדוי), מורה ליוגה בשנות ה–40 לחייה, היתה זו הפעם הראשונה שאושפזה במערכת הפסיכאטרית. לפי פסק הדין, שרון אושפזה בכפייה באברבנאל בסוף ספטמבר בשל מצב שהוגדר כ"מאני פסיכוטי", ולווה במחשבות רדיפה ובאיומים בהתאבדות. עוד נכתב בפסק הדין כי בבדיקה שנערכה לה, היא נמצאה במצב מאני חריף ללא מסוכנות מיידית לה ולסובבים אותה.

יד קלה לאשפוז בכפייה במחלקה סגורה


בשיחה עם "הארץ", שרון סיפרה כי שבה ארצה לאחר חצי שנה בהודו, עם מחשבות שהדאיגו את בני משפחתה. "חזרתי עם רצון לעשות שלום עולמי. המשפחה שלי מאוד דאגה לי ועשתה סוג של 'התערבות'", אמרה. לדבריה, הסכימה לראות פסיכיאטר כדי להרגיע את קרוביה, אך מצאה עצמה באשפוז כפוי בהוראת פסיכיאטר מחוזי.

שרון טוענת כי באשפוז הכפוי הוכנסה לחדר בידוד לפרק זמן של כשעה וחצי, אף שלדבריה לא היתה לכך עילה מוצדקת. "לא הייתי אלימה, ישבתי בחדר העישון ועישנתי. צעקתי לצוות שאני רוצה שיפנו אותי לכלא נווה תרצה, כי שם לפחות יש חצר, ולכן רצו להכניס אותי לבידוד. כדי להכניס אותי לבידוד, הם נדרשו לחוות דעת רפואית. ובאמת, רופאה בדקה ואותי ואמרה שאני נינוחה", טענה שרון. למרות זאת, הוכנסה שרון לחדר בידוד — חוויה שהיא מתארת כקשה ומלחיצה. "הייתי (שם) שעה וחצי, שבמהלכה עשיתי תנוחות יוגה, והשתנתי על עצמי מרוב פאניקה", סיפרה. "ביקשתי בגדים נקיים וכדור הרגעה, ולא נתנו לי — רק צעקו עליי". לדבריה, רק כעבור שלוש שעות קיבלה בגדים נקיים.
דעת מיעוט

ב–16 באוקטובר התייצבה שרון בפני ועדה פסיכיאטרית, שחברים בה שני פסיכיאטרים ומשפטנית. הוועדה דנה בבקשת הצוות רפואי באברבנאל להאריך את אשפוזה של שרון. בדו"ח הסיעודי של בית החולים, שהוגש לוועדה, נטען שהתנהגותה של שרון תוקפנית ופרנואידית. פסיכיאטר אחד משלושת חברי הוועדה שדנה בתיק סבר כי אין צורך לאשפזה וכי הדבר אף יחמיר את מצבה. אך עמדת הפסיכיאטר היתה בדעת מיעוט, והוועדה החליטה על המשך אשפוזה.

בעקבות כך, פנתה שרון באמצעות סיוע משפטי של משרד המשפטים לערעור על החלטת הוועדה בבית המשפט. בניגוד לעמדת הוועדה, קבע השופט קאפח כי יש לשחררה. בנימוקו ציין השופט בפני רופאי בית החולים אברבנאל וחברי הוועדה הפסיכיאטרית כי "יש לנקוט דרך של אשפוז כפוי רק כאשר כלו כל הקיצים, והוא בבחינת צעד שאין ממנו מנוס". השופט קבע כי גם אם המטופלת מגלה "התנהגות שתלטנית, ביקורתית כלפי הצוות, מתוחה ואי־שקט פסיכו־מוטורי" — אין הדבר מצדיק אשפוז בכפייה.