בית חולים אברבנאל בת ים החתים לוקה בנפשה על ניסוי בגופה ללא ידיעת בני משפחתה

  כך הוחתמה לוקה בנפשה על הסכמה לניסוי בגופה - ללא ידיעת משפחתה צילום סטילס: ברני ארדוב, עריכה: אביב אירגז , גלי גינת יום שני, 29 בפברואר , 2016 , וואלה news

פרסום ראשון: תביעת מיליונים הוגשה נגד בית החולים אברבנאל, בטענה כי ביצע בחולה במצב פסיכוטי ניסוי בתרופה, אשר נטען כי גרמה לה נזקים נוירולוגים בלתי הפיכים. משרד הבריאות: "נגיב בבית המשפט". האזינו להקלטות מתוך הפגישה הטעונה בין המשפחה לצוות בית החולים.



משפחתה של אישה שהגיעה לאשפוז פסיכיאטרי בבית החולים אברבנאל בשנת 2011, כשהיא נתונה בהתקף פסיכוטי, הגישה באחרונה תביעה המתנהלת בימים אלה בבית משפט השלום בהרצליה נגד בית החולים, משרד הבריאות ונציגתה הישראלית של חברת "ג'ונסון & ג'ונסון", משום שהוחתמה על אישור לקיים ניסוי בגופה – על אף שלא הייתה כשירה לקבל החלטה כזאת. לטענת בנה, אמו הוחתמה על המסמך זמן קצר לאחר שבני המשפחה עזבו את בית החולים והעניין הוסתר מפניהם. כעת המשפחה תובעת מיליונים באמצעות עורכת הדין אסי לביא-צוקרמן.

האישה, אם לארבעה בת 55, עבדה במשך שנים כמטפלת בקשישים. לפני שש שנים הסתיים הליך הגירושים מבעלה, שארך 15 שנים, ובתקופה זו החלה לסבול מתופעות רפואיות שונות: חרדות, עצבנות, מתח, נדודי שינה, לחץ בחזה וקפיצות בלתי רצוניות בשרירי הרגליים. שום תרופה שקיבלה לא הקלה על המצב. היא התקשתה להתמודד עם הגירושין, סבלה ממחשבות שווא ומהתפרצויות זעם.

הטופס שעליו חתמה המטופלת הוא חוזה בשפה רפואית בן 21 עמודים הכולל עשרות סעיפים וסעיפי משנה - ללא נוכחות המשפחה

במאי 2008 היא אובחנה לראשונה כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית והתברר שנמצאה במצב פסיכוטי במשך ארבע שנים, ללא טיפול. היא החלה לקבל תרופות פסיכאטריות והופנתה לטיפול באברבנאל. במהלך המעקב שבו הייתה נתונה התברר כי היא רגישה לתרופה בשם ריספדרל.

באוקטובר 2010 זוהתה החמרה במצבה והיא הופנתה למיון פסיכיאטרי בבית חולים תל השומר. בבדיקה של פסיכיאטר נמצא כי היא נתונה במצב פסיכוטי וזקוקה לאשפוז והופנתה לאברבאנל, לשם הגיעה בליווי ילדיה. בריאיון שנערך לה עם הגעתה למקום ביקשה "טיפול עדין ולא אגרסיבי, ללא השלכות, שיגרום לה להצליח לישון טוב בלילה", כך לפי תיעוד השיחה איתה.

ואולם כבר במהלך יומה הראשון באשפוז, שהיה הראשון בחייה, בעודה לטענת התובעים במצב פסיכוטי וסובלת מתפיסה פגומה של המציאות, הוחתמה המטפלת על הסכמה להשתתף במחקר בתרופה פסיכיאטרית. הטופס שעליו חתמה הוא למעשה חוזה בן 21 עמודים, שכתוב בשפה רפואית-פסיכאטרית וכולל עשרות סעיפים וסעיפי משנה. המטופלת חתמה על טופס ההסכמה ללא נוכחות או ידיעת משפחתה. ככל הנראה, גם אדם שמצבו הנפשי תקין יתקשה להבין את הכתוב ללא עיון מעמיק והתייעצות עם רופא.

הצוות הרפואי למשפחה: "אין מה לדאוג"

לאחר החתימה החל הניסוי בגופה של התובעת, שכתוצאה ממנו החלה לסבול מתנועות בלתי רצוניות. כבר למחרת הזריקה הראשונה שניתנה לה במסגרתו ומבלי שידעו על המתרחש, הבחינו ילדיה בעוויתות בבטנה ודיווחו עליהן לצוות הרפואי. בתגובה נאמר להם כי היא במעקב. "אין מה לדאוג", נמסר להם.

כמה ימים מאוחר יותר שמעה הבת מאמה כי היא "חוששת מהזריקה" והתקשרה למחלקה בבקשה להפסיק לטפל בה בזריקות עד להגעתה, כדי שתוכל לשוחח על הנושא ולברר במה מדובר. לטענתה, נאמר לה בטלפון כי ייענו לבקשתה ויעכבו את הטיפול, אך כשהגיעה היא נדהמה לגלות כי אמה קיבלה את הזריקה למרות ההבטחה. כשהגיעה הבת לבית החולים מצאה את אמה במצב נפשי קשה, כשהיא נשענת על תא הטלפון וממררת בבכי. כששאלה את אנשי הצוות מה קרה לאמה, נאמר לה כי היא "רק רצתה חיבוק".

"אם היא אומרת שהיא מושכת מתכות זה נשמע מציאותי?".

לאחר הזריקה השנייה העוויתות בבטן החמירו, ואיתן החריפו גם התקפי בכי, חרדה ונדודי שינה. האם ביקשה להשתחרר ולהפסיק את הטיפול הרפואי. בגיליון היומי שעקב אחרי מצבה צוין: "יש לשוחח עם בני משפחתה ולהסביר להם את המצב, כיוון שרוצה להפסיק טיפול לחלוטין". פעם אחר פעם ביקשה המטופלת להפסיק את הטיפול, אך לטענת בני משפחתה הפצרותיה לא נענו עד שלא הסתיים הניסוי.

בתום הניסוי החמירו עוד יותר תופעות הלוואי. נוירולוגית שבדקה את התובעת טענה כי ב-20 שנות עבודתה, מעולם לא ראתה תופעה כזו של עוויתות בבטן. בשלב זה ביקשו בני המשפחה לקבל מבית החולים אברבנאל את כל המסמכים הנוגעים לאמם וכך גילו על קיום הניסוי.

"סכיזופרנים אינם מנותקים לגמרי מהמציאות"

מהקלטות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי לאחר הניסוי התעמתו בני המשפחה עם הרופאה שהייתה אחראית על המחקר.

בתה של המטופלת: "אני אתמול קראתי את המחקר. הכותרת שלו היא 'ניסוי בבני אדם'. מנהלת המחקר, אני מבינה שזו את ושאת אבחנת את אימא שלי שהגיעה לפה ונתת לה אבחנה של התקף פסיכוטי חריף. האם יכול להיות שתאבחני חולה בהתקף פסיכוטי חריף ובד בבד תחתימי אותה על השתתפות במחקר, שאת יודעת שהיא לא בהירה להחליט זאת?".

מנהלת המחקר: "חולים סכיזופרנים אינם חולים שלא יכולים לקבל החלטות לגבי עצמם. הם אינם מנותקים לגמרי מהמציאות. יש לכל חולה סכיזופרני מצב פסיכוטי, אבל יש לו גם קשר טוב מאוד עם המציאות".

בנה של המטופלת: "אם היא אומרת שהיא מושכת מתכות זה נשמע לך מציאותי?".

עובדת סוציאלית של אברבנאל: "התרופה הזו היא לא תרופה ניסיונית, היא תרופה שקיימת".

הבן העלה תהיה נוספת, וביקשה לדעת אם "יש פה מישהו שמקבל זריקה כזו?". מנהלת המחקר השיבה בחיוב והוסיפה כי המטופל מקבל את הזריקה כבר "כבר שמונה חודשים". בנה של התובעת הקשה ושאל האם הוא חתם על מחקר. מנהלת המחקר שוב השיבה בחיוב. לבסוף פסק הבן כי "אי אפשר להביא את זה ככה לבן אדם", והעובדת הסוצאילית התעקשה ואמרה "אפשר להביא. בוא אני אראה לך".

בפגישה שנערכה כעבור שבוע הסבירה מנהלת המחקר כי הזריקה מאושרת לשימוש בארצות הברית על ידי מנהל התרופות (FDA). בנה של המטופלת התעמת עמה: "לפני שבוע אמרת שהזריקה מאושרת בישראל. עכשיו את אומרת שהיא לא מאושרת?" בתגובה ענתה מנהלת המחקר כי היא לא אמרה שהיא מאושרת בישראל. עוד שאלו בני המשפחה מי הקריא לאמם את 21 העמודים של טופס ההסכמה.

בתה של המטופלת: זה מה שאני רוצה לדעת? מי הקריא? מי הסביר לה סעיף סעיף.

מנהלת המחקר: אנחנו הסברנו לה את זה.

בנה של המטופלת: את הסברת או הקראת לה?

מנהל המחקר: אנחנו הסברנו. אנחנו לא מקריאים.

בנה של המטופלת: מה אמרת לה? שיכול להיות תנועות בלתי רצוניות בפנים בלשון בגפיים?

מנהלת המחקר: אמרנו לה שעלולות להיות תופעות לוואי.

בנה של המטופלת: איזה?

מנהלת המחקר: תופעות הלוואי לא היו מוכרות לנו קודם.

בנה של המטופלת: אבל זה כתוב מילה במילה.

מנהלת המחקר: אז נתנו לה גם לקרוא את זה, אנחנו לא השארנו לה את זה ככה.

בתה של המטופלת: לא לא לא, אתם נתתם לקרוא את זה לאישה בהתקף פסיכוטי... א.מא שלי לא יכלה לקרוא את זה.

רק כשהמצב החמיר הודה הצוות הרפואי כי "קיים קשר אפשרי בין המוצר לאירוע". עו"ד אסי לביא צוקרמן

רק כחודש לאחר מכן מילא הצוות הרפואי "טופס הודעת החוקר על SAE (אירוע חמור) שאירע למשתתף בניסוי רפואי", ובו צוין כי התובעת אובחנה באקטיזיה, תופעה המאופיינת באי-שקט גופני ובצורך בלתי נשלט לזוז, ובדיסקינזיה, תנועות חוזרות בלתי רצוניות. עוד הודה הצוות הרפואי כי "קיים קשר אפשרי בין המוצר לאירוע המחקר".

כשמצבה החמיר, הועברה התובעת לאשפוז במחלקה הנוירולוגית באיכילוב. במחלקה זו היא אובחנה כסובלת מתופעת לוואי שנחשבת לאחת החמורות שיכולה להיווצר כתוצאה מרגישות לאחד ממרכיבי התרופה הניסיונית.

"התנהלות רפואית שמתאימה למשטרים חשוכים"

עורכת הדין לביא-צוקרמן מסרה כי "מדובר במקרה מקומם, שבו המערכת הרפואית מבצעת ניסוי רפואי לצורכי מחקר באישה שמגיעה לאשפוז פסיכיאטרי ראשון בחייה. אף שמצבה הנפשי לא אפשר לה להבין את מהות הטיפול ולשקול אם להסכים לו - הדבר הוסתר ממשפחתה. אם לא די בכך, מיד לאחר שהוחל במתן הזריקות הניסיוניות החלו תנועות בלתי רצוניות אך הצוות הרפואי בחר להמשיך בניסוי, חרף תחנוניה להפסיקו. התנהלות רפואית מעין זו מתאימה למשטרים חשוכים וגובלת בפלילים".

ממשרד הבריאות נמסר: "מפאת חיסיון רפואי, לא ניתן למסור פרטים נוספים. לפיכך, נגיב בבית המשפט".

  כך הוחתמה לוקה בנפשה על הסכמה לניסוי בגופה - ללא ידיעת משפחתה צילום סטילס: ברני ארדוב, עריכה: אביב אירגז , גלי גינת יום שני, 29 בפברואר , 2016 , וואלה news

הזנחה וזלזול במאושפזים בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

הזנחה וזלזול במאושפזים: תיעוד מתוך המוסד לבריאות הנפש "אברבנאל" ,  ליאור אילתי , 11.01.2018 , ynet
תנאים פיזיים עלובים, הזנחה וזלזול בחולים הם רק מחלק מהדברים שנחשפו לכתבת "ידיעות אחרונות", שהתקבלה לעבודה ללא הכשרה או בדיקת רקע. משרד הבריאות: "המוסד בעיצומו של תנופת פיתוח והתחדשות". צפו בתיעוד



הזנחה, תנאים פיזיים עלובים, זלזול בחולים המאושפזים. במשך ימים אחדים, בלי שום הכשרה או בדיקת רקע, עבדה כתבת "ידיעות אחרונות" במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל. הדברים שראתה שם אמורים להדיר שינה גם מעיניהם של אלה שלעולם לא יאושפזו שם.

בחרנו להתמקד בתמונה הכוללת - איך נראית השגרה של אנשים שחייהם התרסקו ונקלעו לשם. כיצד מתייחסים אליהם אנשי הצוות הרפואי, ומה הם תנאי המגורים שלהם. בדרך ראינו גם את האלמנטים הבעייתיים שחוזרים במוסדות רבים: פרקטיקת הקשירות השנויה במחלוקת; הפעלת האלימות - לרוב מילולית ולעיתים גם פיזית, כדי להשתלט על המטופלים; תלונות על שימוש מוגזם בכדורי הרגעה ועוד. נתקלנו שם בסיטואציות ששברו את ליבנו.

ניסינו להימנע משיפוט. הרי מדובר במרכז לבריאות נפש, ובלתי אפשרי לשים את עצמנו במקומם של הרופאים, האחיות ושאר אנשי הצוות שמתמודדים מדי יום עם סיטואציות שקשה אפילו לדמיין. יש בהם מלאכים אמיתיים, אנשי שליחות. אבל יש למרבה הצער גם כאלה שמנצלים את כוחם מול המאושפזים והמאושפזות, החלשים והחלשות. כפי שהגדירה את זה אחת מהן: "אני לא יכולה להתקשר למשטרה או לתקשורת ולהגיד שאני מאושפזת באברבנאל ועושים לי ככה. אף אחד לא יתייחס".

אלה לא רק התנאים הפיזיים הירודים בחלק מהמחלקות - קירות מתקלפים, חלודה, טחב, זוהמה, ריחות נוראיים - ואפילו לא היחס הכוחני לעיתים שמקבלים המטופלים. זו בעיקר התחושה הכללית שחוזרת ברוב המוסדות שקשורים לבריאות ורווחה בישראל, שאין על מי לסמוך, שאנשים שנותרו מאחור מופקרים לגורלם.

כבר ביציאה מהמעלית - בחור שרוע במשך דקות ואיש מהצוות הרפואי לא ניגש אליו (צילום: ליאור אילתי)

כבר ביציאה מהמעלית ביום הראשון לעבודה, בחור שרוע על הרצפה במשך דקות ארוכות ואיש מהצוות הרפואי לא ניגש אליו. בהמשך, רוב המחלקות הסגורות התגלו במצב פיזי רע: ריחות של שתן וצואה, חורים מסיגריות על המצעים ועוד. במקום שבו אוכלים המטופלים, ממש מעל ראשיהם, ניצבת מלכודת ובתוכה מאות זבובים. נראה שהם מתים שם כבר זמן רב ולא ברור איך לא מחליפים אותה. מעת לעת הם נופלים למטה, סביב הצלחות של החולים.

במחלקה הסגורה לנשים, שלושה גברים גדולי גוף נראו אוחזים בבחורה שאושפזה לאחר שעברה בעבר תקיפה מינית, ואחר כך הם איימו עליה שיזריקו לה את התרופות בכוח. לטענתה, במינון מוגזם. רק לאחר תחנונים, ולאחר שהבהירה שהיא לא מוכנה שגברים ייגעו בה, הם הניחו לה, אבל בהמשך חזרו. "אתמול העירו אותי משינה, קשרו אותי והזריקו לי בתחת משהו שאני אלרגית אליו. הם לקחו לי את כל הדברים. לא שמים עליי, אף אחד לא עונה פה לאף אחד", אמרה.



כבר ביציאה מהמעלית - בחור שרוע במשך דקות ואיש מהצוות הרפואי לא ניגש אליו(צילום: ליאור אילתי)

כבר ביציאה מהמעלית - בחור שרוע במשך דקות ואיש מהצוות הרפואי לא ניגש אליו(צילום: ליאור אילתי)


הזנחה וזלזול במאושפזים: תיעוד מתוך המוסד לבריאות הנפש "אברבנאל" ,  ליאור אילתי , 11.01.2018 , ynet


מחקר ענק: ריטלין בהיריון מגביר הסיכון למומי לב בעובר

מחקר ענק: ריטלין בהיריון מגביר הסיכון למומי לב בעובר , ד"ר איתי גל ,  08.01.18 , ynet

חוקרים שבדקו מידע מלמעלה מ-1.8 מיליון לידות בארה"ב, מצאו סיכון מוגבר למומי לב בעוברים בקרב נשים שנטלו ריטלין או קונצרטה בשליש הראשון של ההיריון. החוקרת הראשית: "אף שמדובר בסיכון קטן, כדאי לשקול את כדאיות השימוש בתרופה בתחילת ההיריון"

נשים בהריון שנוטלות תרופות להפרעות קשב נמצאות בסיכון מוגבר למומי לב בעובר, כך מגלה מחקר חדש רחב היקף שכלל מאות אלפי נשים. המחקר פורסם בכתב העת JAMA Psychiatry.

החוקרים בדקו מידע שהגיע מלמעלה מ-1.8 מיליון לידות בארה"ב, בהן 2,072 נשים שנטלו את התרופה מתילפנידייט להפרעות קשב וריכוז (ריטלין, קונצרטה או דייטרנה), ו-5,571 נשים שנטלו את התרופה אדראל ממשפחת האמפטמינים, במהלך הטרימסטר הראשון.

הממצאים הראו כי בקרב ילדים שאימותיהם לא נטלו תרופות להפרעות קשב וריכוז בהיריון, 35 מכל 1,000 תינוקות לקו במומי לב. מנגד, אצל ילדים שאימותיהם נטלו תרופות כמו ריטלין, 46 תינוקות על כל אלף לקו במומי לב.

"לשקול את הסיכון הפוטנציאלי"


מעיבוד הממצאים עלה כי נשים שנטלו מתילפנידייט היו בסיכון גבוה ב-11% ללדת תינוק הסובל ממום כלשהו, ובסיכון גבוה ב-28% ללדת תינוק הסובל ממומי לב, בהשוואה לנשים שאינן נוטלות תרופות להפרעות קשב וריכוז. מנגד, לא נמצא סיכון מוגבר למומי לב או למומים כלשהם בעובר אצל אלה שנטלו את התרופה אדראל, גם היא לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

מחקר ענק: ריטלין בהיריון מגביר הסיכון למומי לב בעובר , ד"ר איתי גל ,  08.01.18 , ynet

פסיכיאטרים מזהירים מנטילת נוגדי חרדה

ינואר 2018 - נוגדי חרדה עלולים לגרום לירידה ברפלקסים ובקורדינציה מבלישאדם הנוטל את הסמים מודע לכך. בטווח הארוך נוגדי חרדה (בנזודיאפינים) עלולים לגרום לדיכאון, פגיעה בזיכרון ובקורדינציה. שימומש ממושך בבננזודיאפנים גורם למחלות דמנטיה כגון אלצהיימר.

הפגנת מחאה על הפרות זכויות אדם בבית החולים הפסיכיאטרי מזרע בעכו

ההפגנה תיערך מול שער בית החולים הפסיכיאטרי ביום רביעי 27 בדצמבר בין השעות 11:00 ל 13:00 ההפגנה מטרתה למחות על הפרות זכויות האדם בבית חולים מזרע.

בעקבות עדויות שנאספו על המתנהל בבית החולים מזרע מתנדבי העמותה מפגינים מול שערי בית החולים כדי לשנות את המצב .

ההתעללות בבית החולים הפסיכיאטרי כוללת יחס משפיל, טיפולי הלם חשמלי, ריסונים כימיים וקשירות פיסיות. מהעדויות עולה שטיפולים רבים ניתנים כעונש ומוצגים כעונש לחולים והם למעשה פעולות ריסון ולא טיפול. מהעדויות עולה שעשרות חולים נקשרו למיטתם ובוססו בצרכיהם משך שעות ארוכות. מעדויות נוספות עולה שמאושפזים רבים מטופלים בתרופות בעלות פוטנציאל ממכר, הגורמות בנוסף לנזק מוחי בלתי הפיך, גם להתפרצויות זעם, אלימות ופסיכוזה כללית בדיוק אותם תופעות שהתרופות הפסיכיאטריות היו אמורות לרפא.

עמותת מגן לזכויות אנוש. מבקשת שמשרד הבריאות יחשוף לציבור את תופעות ההתעללות והמוות בבתי החולים הפסיכיאטריים.

יהודה קורן- סגן יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש
לקבלת תגובה אפשר להתקשר לטלפונים הבאים
נייד: 052-3350928
דוא"ל: cchr_isr@netvision.net.il