הדו"ח קורא לקדם שיטות חלופיות לריסון והרגעת מטופלים אלימים בבתי החולים הפסיכיאטריים. יישום המלצות הוועדה מצריך תקציבים רבים, שטרם ידוע מה יהיה מקורם , עידו אפרתי , 21.05.2017
דו"ח של ועדה מטעם משרד הבריאות קובע כי יש לצמצם באופן מיידי ודרמטי את השימוש בקשירת מטופלים במחלקות ובבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. לפי הדו"ח, יש להפחית את מספר הקשירות בכ-70% עם החלת התוכנית, ולעשות בהן שימוש רק במקרים קיצוניים המחייבים זאת לצד הטמעה של גישות התמודדות חלופיות עם אלימות מטופלים.
הטיוטה הסופית של המלצות הוועדה מפרטת תוכנית תלת-שנתית לצמצום הקשירות ואת היסודות לשינוי התפיסה באשר להגבלת מטופלים. לפי התוכנית, תוך שלוש שנים יצומצמו בהדרגה כ-95% מהגבלות המטופלים: בשנה הראשונה ב-70%, בשנה השנייה יצומצמו כ-60% מהמקרים שיוותרו ובשנה השלישית ב-60% נוספים. כדי לעמוד ביעדים הללו ממליצה הוועדה על הטמעה של שיטות התמודדות חלופיות במחלקות פסיכיאטריות, על הכשרת אנשי צוות ועל תוספת כוח אדם משמעותית. על הדו"ח דווח היום (ראשון) ב"ישראל היום".
עם זאת, יישום המלצות הוועדה מצריך תקציבים רבים, ולכן יש ספק שאכן תמומש התוכנית במלואה. כיום ישנו מחסור גדול של משאבים וכוח אדם במחלקות, כאשר שניים או שלושה אנשי צוות בלבד מופקדים על מחלקה עם 34 מיטות במשמרת לילה. לפני חצי שנה הבטיח מנכ"ל משרד הבריאות על תוספת של מאה תקנים לעובדי סיעוד למערך האשפוז הפסיכיאטרי - אולם אלו לא נוספו עד היום. גם אם יתווספו התקנים, עדיין מדובר במספר נמוך שאין בכוחו לשנות את המציאות במחלקות. יעדי הוועדה מדברים על הגדלת מספר העובדים לשישה תוך שנה, ולשמונה תוך שלוש שנים.
ד"ר צבי פישל, היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה, מנהל מחלקה במרכז בריאות הנפש גהה וחבר ועדת ההיגוי, אמר כי עבודת הוועדה היתה רצינית, אך השאלה כעת היא כיצד מסקנותיה ייושמו. "תקני הסיעוד שהושגו (100 התקנים שהבטיח מנכ"ל המשרד, ע"א) בוודאי לא מספיקים והם עוד לא הועברו בכלל. בינתיים מה שקורה הוא שבחלק מבתי החולים משלמים שעות נוספות מ'הבור' התקציבי של בית החולים", אמר. "לקחנו על עצמנו התחייבויות מאוד קשות ליישום. הבעיה היא שצריך אמצעים".
לדברי פישל, הפחתה של 70% במספר הקשירות בתוך שנה היא ריאלית, ומיושמת בחלק מבתי החולים, אך היא דורשת כוח אדם, מבנים והכשרה מתאימה לצוותים הרפואיים. "החלק הבעייתי ביותר יהיו המקרים הקשים ויוצאי הדופן, כאלה שמגיעים למשל לבית החולים 'שער מנשה' (מחלקת אשפוז עם אבטחה מרבית, ע"א), שבו חלק מהפתרונות לא ישימים ויש צורך בהתאמה של פתרונות יעודיים". הוא אומר.
כ-4,000 פגועי נפש בישראל נקשרים מדי שנה במסגרת אשפוזם במערכת הפסיכיאטרית. במארס 2016 פורסם דו"ח חסר תקדים בנושא הגבלת המטופלים, שלפיו 23.2% מהמאושפזים בבתי חולים ובמחלקות הפסיכיאטריות חווים קשירה לפחות פעם אחת במהלך טיפולם — פי שלושה עד פי תשעה ביחס למדינות אירופה. בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי, בחודש מאי אשתקד מונתה ועדת ההיגוי של משרד הבריאות.
"השבוע הוא שיא מבחינתנו של מאבק ציבורי בן יותר משנה כנגד הפרקטיקה שח קשירות ובידוד באשפוז הפסיכאטרי", אמרה עו"ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון "בזכות". "השיח שנוצר במהלך שנה זו לא היה קל. אנשים שעברו קשירה לא שוכחים את החוייה במהרה, ולא קל לאנשי הממסד הרפואי לחוש שהם מותקפים. עם זאת, הצלחנו לעבוד יחד, מתוך אמונה שהגיע הזמן לשינוי יסודי ושורשי".
בטיוטת הדו"ח נכתב כי השאיפה לצמצם את קשירת המטופלים משותפת הן לממסד הרפואי והן למטופלים. "מה שהחל בתור מאבק ניצי ומתוקשר הופך למאמץ משותף לאנשי צוות פסיכיאטרי ולציבור המטופלים והחברה האזרחית לשיפור ולקידמה, העתיד למקם את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות שהצליחו לשנות אמונות מקצועיות ופרקטיקות מושרשות, ולהתקדם לכיוון מקצועי, הומאני ואתי יותר", נכתב בדו"ח.
יש לציין כי עוד בטרם מינוי ועדת ההיגוי, בראשותו של ד"ר בועז לב, גובשה באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות תוכנית לצמצום דרמטי של מספר הקשירות בבתי החולים בישראל - עד כדי הפסקתן לגמרי בסוף 2018. התוכנית, שבגיבושה השתתפו מנהלי בתי חולים ומחלקות פסיכיאטריות ונחשפה ב"הארץ" ביוני 2016, היוותה את התשתית להמלצות הוועדה הנוכחית, ומפרטת את היסודות לשינוי בגישה הטיפולית ואימוץ שיטות מתקדמות לריסון והרגעת מטופלים.
לצד התוכנית והמלצות ועדת ההיגוי, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כבר החל לפעול לצמצום הקשירות והעביר בשנה האחרונה הדרכות לצוותי בתי החולים בנושא. על פי גורמים שנטלו חלק בתהליך, עד כה הוכשרו כ-50 מחלקות בבתי החולים בישראל. במקביל, בימים אלה מוקם מרכז הדרכה ייעודי להכשרת צוותים להתמודדות עם אלימות מטופלים במערכת הפסיכיאטרית.
בדו"ח הוועדה מציינים גם ניסיון מוצלח לצמצום מספר הקשירות במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, שם צומצמו היקפי הקשירות בכ-80%. לפי הדו"ח, "ניתוח פנימי של המהלך לימד כי להובלת הצוותים בידי הנהלת בית החולים, לתמיכה בהם ולאמונת ההנהלה ביכולתם, היה תפקיד ראשון במעלה בהצלחת המהלך".
נוכח זאת, הוועדה התבטאה באופן חסר תקדים בנושא מיגור הקשירות, והיא קוראת בין היתר ל"הנחלת שינוי תרבותי-תפיסתי", "תעדוף יעד של צמצום ההגבלות כיעד לאומי" ו"קיום דיאלוג מתמיד" בין כל הנוגעים בדבר במערכת הבריאות, כל אלה לצד מושגים כמו "מנהיגות פנים-מוסדית" ושיתוף מידע בין בתי החולים.
דו"ח של ועדה מטעם משרד הבריאות קובע כי יש לצמצם באופן מיידי ודרמטי את השימוש בקשירת מטופלים במחלקות ובבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. לפי הדו"ח, יש להפחית את מספר הקשירות בכ-70% עם החלת התוכנית, ולעשות בהן שימוש רק במקרים קיצוניים המחייבים זאת לצד הטמעה של גישות התמודדות חלופיות עם אלימות מטופלים.
הטיוטה הסופית של המלצות הוועדה מפרטת תוכנית תלת-שנתית לצמצום הקשירות ואת היסודות לשינוי התפיסה באשר להגבלת מטופלים. לפי התוכנית, תוך שלוש שנים יצומצמו בהדרגה כ-95% מהגבלות המטופלים: בשנה הראשונה ב-70%, בשנה השנייה יצומצמו כ-60% מהמקרים שיוותרו ובשנה השלישית ב-60% נוספים. כדי לעמוד ביעדים הללו ממליצה הוועדה על הטמעה של שיטות התמודדות חלופיות במחלקות פסיכיאטריות, על הכשרת אנשי צוות ועל תוספת כוח אדם משמעותית. על הדו"ח דווח היום (ראשון) ב"ישראל היום".
עם זאת, יישום המלצות הוועדה מצריך תקציבים רבים, ולכן יש ספק שאכן תמומש התוכנית במלואה. כיום ישנו מחסור גדול של משאבים וכוח אדם במחלקות, כאשר שניים או שלושה אנשי צוות בלבד מופקדים על מחלקה עם 34 מיטות במשמרת לילה. לפני חצי שנה הבטיח מנכ"ל משרד הבריאות על תוספת של מאה תקנים לעובדי סיעוד למערך האשפוז הפסיכיאטרי - אולם אלו לא נוספו עד היום. גם אם יתווספו התקנים, עדיין מדובר במספר נמוך שאין בכוחו לשנות את המציאות במחלקות. יעדי הוועדה מדברים על הגדלת מספר העובדים לשישה תוך שנה, ולשמונה תוך שלוש שנים.
ד"ר צבי פישל, היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה, מנהל מחלקה במרכז בריאות הנפש גהה וחבר ועדת ההיגוי, אמר כי עבודת הוועדה היתה רצינית, אך השאלה כעת היא כיצד מסקנותיה ייושמו. "תקני הסיעוד שהושגו (100 התקנים שהבטיח מנכ"ל המשרד, ע"א) בוודאי לא מספיקים והם עוד לא הועברו בכלל. בינתיים מה שקורה הוא שבחלק מבתי החולים משלמים שעות נוספות מ'הבור' התקציבי של בית החולים", אמר. "לקחנו על עצמנו התחייבויות מאוד קשות ליישום. הבעיה היא שצריך אמצעים".
לדברי פישל, הפחתה של 70% במספר הקשירות בתוך שנה היא ריאלית, ומיושמת בחלק מבתי החולים, אך היא דורשת כוח אדם, מבנים והכשרה מתאימה לצוותים הרפואיים. "החלק הבעייתי ביותר יהיו המקרים הקשים ויוצאי הדופן, כאלה שמגיעים למשל לבית החולים 'שער מנשה' (מחלקת אשפוז עם אבטחה מרבית, ע"א), שבו חלק מהפתרונות לא ישימים ויש צורך בהתאמה של פתרונות יעודיים". הוא אומר.
כ-4,000 פגועי נפש בישראל נקשרים מדי שנה במסגרת אשפוזם במערכת הפסיכיאטרית. במארס 2016 פורסם דו"ח חסר תקדים בנושא הגבלת המטופלים, שלפיו 23.2% מהמאושפזים בבתי חולים ובמחלקות הפסיכיאטריות חווים קשירה לפחות פעם אחת במהלך טיפולם — פי שלושה עד פי תשעה ביחס למדינות אירופה. בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי, בחודש מאי אשתקד מונתה ועדת ההיגוי של משרד הבריאות.
"השבוע הוא שיא מבחינתנו של מאבק ציבורי בן יותר משנה כנגד הפרקטיקה שח קשירות ובידוד באשפוז הפסיכאטרי", אמרה עו"ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון "בזכות". "השיח שנוצר במהלך שנה זו לא היה קל. אנשים שעברו קשירה לא שוכחים את החוייה במהרה, ולא קל לאנשי הממסד הרפואי לחוש שהם מותקפים. עם זאת, הצלחנו לעבוד יחד, מתוך אמונה שהגיע הזמן לשינוי יסודי ושורשי".
בטיוטת הדו"ח נכתב כי השאיפה לצמצם את קשירת המטופלים משותפת הן לממסד הרפואי והן למטופלים. "מה שהחל בתור מאבק ניצי ומתוקשר הופך למאמץ משותף לאנשי צוות פסיכיאטרי ולציבור המטופלים והחברה האזרחית לשיפור ולקידמה, העתיד למקם את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות שהצליחו לשנות אמונות מקצועיות ופרקטיקות מושרשות, ולהתקדם לכיוון מקצועי, הומאני ואתי יותר", נכתב בדו"ח.
יש לציין כי עוד בטרם מינוי ועדת ההיגוי, בראשותו של ד"ר בועז לב, גובשה באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות תוכנית לצמצום דרמטי של מספר הקשירות בבתי החולים בישראל - עד כדי הפסקתן לגמרי בסוף 2018. התוכנית, שבגיבושה השתתפו מנהלי בתי חולים ומחלקות פסיכיאטריות ונחשפה ב"הארץ" ביוני 2016, היוותה את התשתית להמלצות הוועדה הנוכחית, ומפרטת את היסודות לשינוי בגישה הטיפולית ואימוץ שיטות מתקדמות לריסון והרגעת מטופלים.
לצד התוכנית והמלצות ועדת ההיגוי, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כבר החל לפעול לצמצום הקשירות והעביר בשנה האחרונה הדרכות לצוותי בתי החולים בנושא. על פי גורמים שנטלו חלק בתהליך, עד כה הוכשרו כ-50 מחלקות בבתי החולים בישראל. במקביל, בימים אלה מוקם מרכז הדרכה ייעודי להכשרת צוותים להתמודדות עם אלימות מטופלים במערכת הפסיכיאטרית.
בדו"ח הוועדה מציינים גם ניסיון מוצלח לצמצום מספר הקשירות במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, שם צומצמו היקפי הקשירות בכ-80%. לפי הדו"ח, "ניתוח פנימי של המהלך לימד כי להובלת הצוותים בידי הנהלת בית החולים, לתמיכה בהם ולאמונת ההנהלה ביכולתם, היה תפקיד ראשון במעלה בהצלחת המהלך".
נוכח זאת, הוועדה התבטאה באופן חסר תקדים בנושא מיגור הקשירות, והיא קוראת בין היתר ל"הנחלת שינוי תרבותי-תפיסתי", "תעדוף יעד של צמצום ההגבלות כיעד לאומי" ו"קיום דיאלוג מתמיד" בין כל הנוגעים בדבר במערכת הבריאות, כל אלה לצד מושגים כמו "מנהיגות פנים-מוסדית" ושיתוף מידע בין בתי החולים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה